<h1>ספר תורת האדם להרמב"ן ענין ההספד</h1>
<h2>דף מט.</h2>
תניא תינוק כל שלשים יום יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובשני אנשים אבל לא באיש אחד ובשתי נשים, אבא שאול אומר אף באיש אחד ובשתי נשים, ואין עומדין עליו בשורה ואין אומרין עליו ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים. פי' הרב ר' יצחק בן גיאת ז"ל דהני מילי בדלא קים ליה בגויה שכלו לו חדשיו אבל קים ליה בגויה שכלו לו חדשיו הרי הוא כחתן שלם. נראה מדבריו שאינו נוהג עליו אבלות, ולא היא מדקתני שורה ותנחומי אבלים דכבוד חיים נינהו שמעינן מינה אבלות ודאי נוהג, דכל דלא נהוג אבלות שורה ותנחומי אבלים מנין. והא דתנן בפרק יוצא דופן (מ"ד ב') בתינוק בן יום אחד הרי הוא לאביו ולאמו ולכל הקרובים כחתן שלם ואתמר עלה אמר רב פפא לענין אבלות כמאן דלא כרשב"ג דאי כרשב"ג הא אמר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוי, ופריק דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו, ההיא לענין אבלות קתני דנהיג עליה שבעה ושלשים, ולא כחתן ממש, שאין הרבים מתעסקים עמו ואין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים, תדע דהא אפי' לאחר שלשים אינו כחתן שלם לענין ההספד, אלא לעיקר אבלות קתני, ותניא באבל (פ"ג) בן יומו שמת הרי הוא לאביו ולאמו כחתן שלם, ולא סוף דבר בן יומו חי אלא אפילו יצא ראשו ורובו בחיים אלא שדברו חכמים בהווה, יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובשני אנשים, אבא שאול אומר אף באיש אחד ובשתי נשים אמרו לו אשה אחת מתיחדת עם שני אנשים ואין איש אחד מתיחד עם שתי נשים, אין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים עד שיהא בן ל' יום, קתני כחתן שלם ואין עומדין עליו בשורה ש"מ כדפרישית. ואע"פ שאין עומדין עליו בשורה מברין עליו בסעודה ראשונה, דהתם אמרי' (שבת קל"ו א') בריה דרב דימי בר יוסף אתיליד ליה ינוקא שכיב ליה בגו תלתין יומין יתיב וקא מתאבל עליה א"ל אבוה צורניאתא קבעית למיכל א"ל קים לי בגויה שכלו לו חדשיו, אלמא כיון שיושב ומתאבל עליו מברין אותו.
